בהמשך להליך מכרזי קיבלנו זיכיון ממשלתי לעריכת חיפוש בשטח המוגדר – "שפרה צפון". פרויקט זה נקרא על שם שפרה, אשתו ז"ל, של הגיאולוג הראשי בחברה , ד"ר יורי וולוז'.

עם הקמתה של חברת מוזסטרו נאספו ועובדו הנתונים מתת הקרקע בדרום ישראל (הקווים הכחולים באיור משמאל) על ידי  הצוות הגיאולוגי והגיאופיזי של החברה תוך שימוש בשיטות עיבוד גיאופיזיות ייחודית התקדמת בעולם פרי פיתוח של חברת גאומאג` הישראלית. שיטות אלו מאפשרת שיפור משמעותי של הדמיית תת הקרקע, יחסית לנתונים שהיו בעבר. שיפור איכות הנתונים הוביל ליכולות מיפוי ומבט מדעי גיאולוגי חדש על המבנה הגיאולוגי של דרום ישראל. המפה משמאל מציגה את המבנה הגיאולוגי בתת הקרקע של גג הטריאס. ראש המבנה נמצא ברישיון שיפרה צפון והמשכו בהיתר המוקדם שמצפון.

מבט על ההדמיות הסייסמיות שלהלן מדגיש את ההבדל העצום ביכולות ההדמיה של תת הקרקע לפני ואחרי הפעלת האלגוריתמיים החדשים על בסיס הנתונים. ניתן לראות בבירור את השיפור הרב בהדמיית השכבות העמוקות. החתך המוצג משקף פרוסת סלעים בעומק של עד כ- 5 קמ'. במרכז החתך נראה מבנה אנטיקלינלי הנשען על שבר הפוך. שבר זה אינו ניתן לזיהוי במצב הנתונים לפני העיבוד מחדש.

חתך גיאולוגי מהים התיכון לים המלח

החתך הגיאולוגי המוצג הינו חתך רוחב מהים התיכון (שמאל) לבקע ים המלח (ימין). החתך מציג מערכות ליצירת נפט מוכרות כגון זו של ים המלח וזו של הים התיכון. לעומת זאת המערכת המופיעה במרכז החתך אינה מוכרת ומוצעת כאן לראשונה

מודל חדש זה מציע שני שינויים משמעותיים במערכות ההידרוקרבוניות בדרום ישראל: קיומו של סלע מקור בעומק מגיל פאלאוזואי וסלע אוטם בגג הטריאס הנתמך על ידי שברים הפוכים ליסטריים. שילוב זה מסביר את העדר המאגרים בשכבות הגיאולוגיות הרדודות יותר ואת ייתכנות מציאת מאגרים עמוקים. בעקבות מודל זה בחרה חברת מוזסטרו רישיונות חיפוש לקידוח שיאפשרו את בדיקת המודל באזור. בשל גודלו הפיזי הגדול של המבנה הגיאולוגי שזוהה (שפרה צפון) ישנו צפי למציאת מאגר גז גדול במידה ואכן יתאמת המודל.